<h1>העיטור אות ש' שובר</h1>
<h2>דף טז:</h2>
טופס שובר בכך וכך בשבת וכו' איך אמר לנא פלוני בר פלוני הוו עלי סהדי וקנו מנאי וכתבו וחתמו בכל לישנא דזכותא והבו ליה לפלוני למהוי בידיה לזכו ולראיה דצביתי ברעות נפשאי ובטלית ליה לההוא שטרא דהוה לי גביה כך וכך וזמניה זמן פלוני וארכס לי והשתא לית לי גביה כלום דפרע לי פלוני דנן כל מאי דכתיב בההוא שטרא ולא פש לי גביה ולא מידי אלא כך וכך וכל היכא דאיתיה לבטיל ההוא שטרא ולהוי כעפרא וכל מאן דאתי מחמתיה בהרמנא דילי ולא דילי דיקום ויערער וישתעי דינא בהדי פלוני דנן או על מאן דאתי מחמתיה מחמת ההוא שטרא דזמניה זמן פלוני וכתיב ביה כך וכך לבטיל ההוא דינא ולא להוי ביה מששא וכל שטרא דיפקון מתחות ידאי ודאתי מחמתי על פלני דנן ועל דאתי מחמתיה לבטלן ולהוו כחספא לא שרירין ולא קיימין וכל מודעי דנפקין על שטרא דנא ליבטלן כחרס הנשבר כחומר ביטול כל מודעי ואחריות וחומר שטרא דנא קבילית עלי ועל ירתאי כחומר כל שטרי תברי דנהיגין בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי וקנינא מפלוני לפלוני בכל מאי דכתיב ומפרש לעיל במנא דכשר למקנא ביה.
<h2>דף נו.</h2>
טופס שובר בכך וכך בשבת וכו' איך אמר לנא פלוני בר פלוני הוו עלי סהדי וקנו מנאי וכתבו וחתמו בכל לישנא דזכותא והבו ליה לפלוני למהוי בידיה לזכו ולראיה דצביתי ברעות נפשאי ובטלית ליה לההוא שטרא דהוה לי גביה כך וכך וזמניה זמן פלוני וארכס לי והשתא לית לי גביה כלום דפרע לי פלוני דנן כל מאי דכתיב בההוא שטרא ולא פש לי גביה ולא מידי אלא כך וכך וכל היכא דאיתיה לבטיל ההוא שטרא ולהוי כעפרא וכל מאן דאתי מחמתיה בהרמנא דילי ולא דילי דיקום ויערער וישתעי דינא בהדי פלוני דנן או על מאן דאתי מחמתיה מחמת ההוא שטרא דזמניה זמן פלוני וכתיב ביה כך וכך לבטיל ההוא דינא ולא להוי ביה מששא וכל שטרא דיפקון מתחות ידאי ודאתי מחמתי על פלני דנן ועל דאתי מחמתיה לבטלן ולהוו כחספא לא שרירין ולא קיימין וכל מודעי דנפקין על שטרא דנא ליבטלן כחרס הנשבר כחומר ביטול כל מודעי ואחריות וחומר שטרא דנא קבילית עלי ועל ירתאי כחומר כל שטרי תברי דנהיגין בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי וקנינא מפלוני לפלוני בכל מאי דכתיב ומפרש לעיל במנא דכשר למקנא ביה.
<h2>דף פט.</h2>
והני מילי כשחייב מודה אבל אין חייב מודה גבי חוב נאמן לומר פרעתי ופטור בשבועת היסת אבל בכתובה אי אמר פרעתי אף על גב דלא נקיטא כתובה גביא. אלמנה בעדי מיתה וגרושה בגט וכתבה לה שובר כדגרסינן בפרק שנים אוחזין (י"ז:) הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום כגון כתובה ומזון האשה והבנות שהן תנאי בית דין והדומה להן ואם טען ואמר פרעתי לא אמר כלום. והא דגרסינן באלמנה נזונית (צ"ו.) יתומים אומרים נתננו והיא אומרת לא נתנו על מי להביא ראיה דמשמע שטוענין על מזונות שהוא תנאי בית דין הני מילי במזונות שעברו אבל להבא לא אמר כלום כדמוכח התם כל זמן שלא נשאת על היתומים להביא ראיה והתם לשעבר משמע. וגרסינן התם עלה דהטוען אחר מעשה בית דין אמר ליה רבי חייא בר אבא לר' יוחנן לאו משנתינו היא זו הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה וקיימא לן נמי התם כותבין שובר. אבל הוציאה כתובה ואין עמה גט אף על גב דאיכא עידי גירושין לא גביא אלא בגט וכתובה וכיון דלא נקיטא גיטא אפשר דפרע לה בגיטא וכתבי ליה בי דינא שובר אגביה והיינו דקאמר אבד שוברי דגיטא לאו מעשה בית דין הוא אבל כתובה מעשה בית דין הוא ואף על גב דליכא כתובה כמאן דנקיטא לה בידא דמיא. וגט בלא כתובה כגט וכתובה דמי וכתובה בלא גט לאו כלום הוא כדתנן (כתובות פ"ט.) הוציאה כתובה ואין עמה גט הרי אלו לא יפרעו. וכתב (רבינו) [הרב] בעא אביי לאוקומה למתניתין במקום שאין כותבין כתובה והדר ביה וסלקא שמעתא דאפילו במקום שכותבין כתובה הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה. והני מילי עיקר כתובה אבל תוספת אינה גובה אלא בשטר ואף על גב דקיימא לן תנאי כתובה ככתובה דמי הני מילי להנך דמנינן בריש גמרא דאע"פ (נ"ד:) ומדלא מנינן לה להא בהדי הנך שמע מינה דבכי הא לא אמרינן תנאי כתובה ככתובה הכין כתב רבינו אלפס בכתובות. אבל רבינו אבן מגש כתב בפרקא קמא דכתובות אף על גב דלא נקיטא כתובה גביא מאתים משום טוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום ותוספת נמי כיון דקיימא לן לא ניתנה כתובה לגבות מחיים כמאן דנקטא שטרא בידה דמיא וגביא נמי תוספת. בתשובת שאילה דאיתשיל מקמי רבנן שדרו כי אמרינן לא נתנה כתובה לגבות מחיים הני מילי בעיקר כתובה וקא בעיא למשקל ומיפק אבל כי טענה הב לי מאי דכתבת לי בכתובתי דאעביד תכשיטין ואותיב תחותיך ואשמעך דינא הוא דיהיב לה כל מאי דכתב לה והכי מסתברא. וגבי ההוא עובדא דירושלמי (פ"ד דפסחים ה"ט) גרסינן אי אמר גדיל הא טבאות ואי לא אנא מחשיבנא מן פרני והכין חזינא לרבוותא קמאי לרבינו שרירא ולרבינו האי בנו בתשובות. ובעל מתיבות הכין כתב אשה שאבדה כתובתה ונתאלמנה או נתגרשה לא מבעיא מאתים זוז דחזו לה מדאורייתא דגביא אלא אפילו תוספת גביא וכיצד עושין מוציאין שתים ושלש כתובות של קרובותיה ומגבין לה כפחותה שבהן ובשבועה. ומה שתמצא בתשובות לרבינו אלפסי דגרושה אם טען פרעתיך לאחר גירושין תשבע כדין כל מי שיש בידו שטר. ובתשובה אחרת אלמנה שאיבדה כתובתה אין לה כתובה דאפשר שמחלה לבעלה אי נמי אתפסה צררי מסתברא דליתה לההיא ובתשובות אחרות תמצא בשמו דגובה.
טופס שובר בכך וכך בשבת וכו' איך אמר לנא פלוני בר פלוני הוו עלי סהדי וקנו מנאי וכתבו וחתמו בכל לישנא דזכותא והבו ליה לפלוני למהוי בידיה לזכו ולראיה דצביתי ברעות נפשאי ובטלית ליה לההוא שטרא דהוה לי גביה כך וכך וזמניה זמן פלוני וארכס לי והשתא לית לי גביה כלום דפרע לי פלוני דנן כל מאי דכתיב בההוא שטרא ולא פש לי גביה ולא מידי אלא כך וכך וכל היכא דאיתיה לבטיל ההוא שטרא ולהוי כעפרא וכל מאן דאתי מחמתיה בהרמנא דילי ולא דילי דיקום ויערער וישתעי דינא בהדי פלוני דנן או על מאן דאתי מחמתיה מחמת ההוא שטרא דזמניה זמן פלוני וכתיב ביה כך וכך לבטיל ההוא דינא ולא להוי ביה מששא וכל שטרא דיפקון מתחות ידאי ודאתי מחמתי על פלני דנן ועל דאתי מחמתיה לבטלן ולהוו כחספא לא שרירין ולא קיימין וכל מודעי דנפקין על שטרא דנא ליבטלן כחרס הנשבר כחומר ביטול כל מודעי ואחריות וחומר שטרא דנא קבילית עלי ועל ירתאי כחומר כל שטרי תברי דנהיגין בישראל מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי וקנינא מפלוני לפלוני בכל מאי דכתיב ומפרש לעיל במנא דכשר למקנא ביה.
<h2>דף צו.</h2>
והני מילי כשחייב מודה אבל אין חייב מודה גבי חוב נאמן לומר פרעתי ופטור בשבועת היסת אבל בכתובה אי אמר פרעתי אף על גב דלא נקיטא כתובה גביא. אלמנה בעדי מיתה וגרושה בגט וכתבה לה שובר כדגרסינן בפרק שנים אוחזין (י"ז:) הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום כגון כתובה ומזון האשה והבנות שהן תנאי בית דין והדומה להן ואם טען ואמר פרעתי לא אמר כלום. והא דגרסינן באלמנה נזונית (צ"ו.) יתומים אומרים נתננו והיא אומרת לא נתנו על מי להביא ראיה דמשמע שטוענין על מזונות שהוא תנאי בית דין הני מילי במזונות שעברו אבל להבא לא אמר כלום כדמוכח התם כל זמן שלא נשאת על היתומים להביא ראיה והתם לשעבר משמע. וגרסינן התם עלה דהטוען אחר מעשה בית דין אמר ליה רבי חייא בר אבא לר' יוחנן לאו משנתינו היא זו הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה וקיימא לן נמי התם כותבין שובר. אבל הוציאה כתובה ואין עמה גט אף על גב דאיכא עידי גירושין לא גביא אלא בגט וכתובה וכיון דלא נקיטא גיטא אפשר דפרע לה בגיטא וכתבי ליה בי דינא שובר אגביה והיינו דקאמר אבד שוברי דגיטא לאו מעשה בית דין הוא אבל כתובה מעשה בית דין הוא ואף על גב דליכא כתובה כמאן דנקיטא לה בידא דמיא. וגט בלא כתובה כגט וכתובה דמי וכתובה בלא גט לאו כלום הוא כדתנן (כתובות פ"ט.) הוציאה כתובה ואין עמה גט הרי אלו לא יפרעו. וכתב (רבינו) [הרב] בעא אביי לאוקומה למתניתין במקום שאין כותבין כתובה והדר ביה וסלקא שמעתא דאפילו במקום שכותבין כתובה הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה. והני מילי עיקר כתובה אבל תוספת אינה גובה אלא בשטר ואף על גב דקיימא לן תנאי כתובה ככתובה דמי הני מילי להנך דמנינן בריש גמרא דאע"פ (נ"ד:) ומדלא מנינן לה להא בהדי הנך שמע מינה דבכי הא לא אמרינן תנאי כתובה ככתובה הכין כתב רבינו אלפס בכתובות. אבל רבינו אבן מגש כתב בפרקא קמא דכתובות אף על גב דלא נקיטא כתובה גביא מאתים משום טוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום ותוספת נמי כיון דקיימא לן לא ניתנה כתובה לגבות מחיים כמאן דנקטא שטרא בידה דמיא וגביא נמי תוספת. בתשובת שאילה דאיתשיל מקמי רבנן שדרו כי אמרינן לא נתנה כתובה לגבות מחיים הני מילי בעיקר כתובה וקא בעיא למשקל ומיפק אבל כי טענה הב לי מאי דכתבת לי בכתובתי דאעביד תכשיטין ואותיב תחותיך ואשמעך דינא הוא דיהיב לה כל מאי דכתב לה והכי מסתברא. וגבי ההוא עובדא דירושלמי (פ"ד דפסחים ה"ט) גרסינן אי אמר גדיל הא טבאות ואי לא אנא מחשיבנא מן פרני והכין חזינא לרבוותא קמאי לרבינו שרירא ולרבינו האי בנו בתשובות. ובעל מתיבות הכין כתב אשה שאבדה כתובתה ונתאלמנה או נתגרשה לא מבעיא מאתים זוז דחזו לה מדאורייתא דגביא אלא אפילו תוספת גביא וכיצד עושין מוציאין שתים ושלש כתובות של קרובותיה ומגבין לה כפחותה שבהן ובשבועה. ומה שתמצא בתשובות לרבינו אלפסי דגרושה אם טען פרעתיך לאחר גירושין תשבע כדין כל מי שיש בידו שטר. ובתשובה אחרת אלמנה שאיבדה כתובתה אין לה כתובה דאפשר שמחלה לבעלה אי נמי אתפסה צררי מסתברא דליתה לההיא ובתשובות אחרות תמצא בשמו דגובה.
